תוספות על מגילה י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« תוספות על מגילה י׳ ע״ב:כ״ט תוספות על מגילה י״ב ע״א:י״ג »

23 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

220 דברים אלו צריכים ביאור, דאטו נס יציאת מצרים היה כאשר "ישראל היו בארצם ולא היו תחת האומות ולא היה גלוי לנס לאומות". ועוד, נס חנוכה היה כאשר "ישראל היו בארצם" ועם כל זה היו תחת מלכות יון, והיה אז "גלוי לנס לאומות", ומהי הרבותא של פורים. והרי גם אלכסנדר מוקדון שלט בכל העולם תוספות מגילה יא. ד"ה שלשה, ועל כך נאמר דניאל ב, לט "די תשלט בכל ארעא", וכמבואר בנר מצוה לד.. ואם תבאר שאצל אחשורוש מצאנו ששלחו אגרות בכל העולם לעומת שאר מלכיות, אז לא היה צריך לומר שבשאר גאולות "ישראל היו בארצם ולא היו תחת יד האומות", אלא בשאר גאולות לא היו אגרות, לעומת פורים שהיו בו אגרות. ונראה שכוונתו לומר שנס פורים נעשה כאשר ישראל היו מפוזרים בכל העולם, לעומת נס יציאת מצרים ונס יון, שאז ישראל היו רק במקום אחד בארץ מצרים ובארץ ישראל, ולא היו מפוזרים בכל העולם. ולפי זה מה שכתב כאן "לא כמו שאר ניסים שעשה להם, וישראל היו בארצם, ולא היו תחת יד האומות", כוונתו שבשאר נסים ישראל היו במקום אחד "בארצם", ולא היו מפוזרים בין כל העמים "ולא היו תחת יד האומות", לכך "לא היה גלוי לנס לאומות". אמנם יש להעיר, כי במכילתא שמות יח, א אמרו "'וישמע יתרו' שם, מה שמועה שמע ובא. שבשעה שנקרע ים סוף, נשמע מסוף העולם ועד סופו, שנאמר יהושע ה, א 'ויהי כשמוע כל מלכי האמורי'" ואף בגמרא זבחים קטז. אמרו כן, אך לא אמרו בגמרא "נשמע מסוף העולם ועד סופו". הרי שהכל ידעו מקריעת ים סוף, ומהי הרבותא שיש בפורים יותר מקרי"ס. ויל"ע בזה.

1 שלשה מלכו בכל העולם כולו. והא דלא חשיב אלכסנדר מוקדון משום דלא איירי הכא אלא באותם הכתובים להדיא:

23 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נר מצוה פתח ↗

196 צריך ביאור, שאמרו חכמים מגילה יא. "שלשה מלכו בכיפה "תחת כל כיפת הרקיע" רש"י שם, ואלו הן; אחאב, נבוכדנצר ואחשורוש". וכתבו שם תוספות ד"ה שלשה: "שלשה מלכו בכל העולם כולו. והא דלא חשיב אלכסנדר מוקדון, משום דלא איירי הכא אלא באותם הכתובים להדיא". וא"כ אף בשתי מלכיות הראשונות היתה מלכותם בכל העולם ראה אור חדש עז., ומדוע רק לגבי מלכות יון נאמר "די תשלט בכל ארעא", וזאת מחמת כח שכלם. וראה נצח ישראל פכ"א הערה 76. ולהלן ד"ה והנה דניאל כתב: "ולפיכך אלכסנדר... הלך לכבוש כל העולם... מה שלא עשה שום מלך". והדבר תמוה טובא. ונראה לבאר, כי דוקא על אלכסנדר מוקדון אמרו חכמים שהוא כבש גם את מדינת אפריקי, והוא הגיע עד פתח גן עדן תמיד לב:. ובח"א שם ד, קנ. כתב: "היה לאלכסדרס כח העין, שהעין שט בכל העולם בראיה שלו... שהיה שולט בכל העולם אף בראיה, ודבר זה כח עליון יותר". הרי שהגיע עד לקצה העולם, וזה לא מצינו בשאר מלכיות, שלא נאמר עליהן שכבשו מדינת אפריקי, והגיעו עד פתח גן עדן. ושאר מלכיות ששלטו בכפה, כנראה הכוונה ששלטו בכל מקומות הישוב שבעולם, אך לא שלטו על מקומות השוממים בעולם. ובביאור הדבר נראה, שהואיל ומלכות יון ניזונת מכח השכל, ולשכל מצד עצמו אין שליטה וממשלה כמבואר למעלה בהערה 147, לכך הנך חייב לומר שיש חידוש במלכות יון שאינו קיים בשאר מלכיות, והוא שהיתה נתינה מיוחדת של שלטון שניתנה למלכות יון, שלא היתה נצרכת בשאר מלכיות. ודייק לה, שרק לגבי מלכות יון נאמר דניאל ז, ו "ושלטן יהיב לה", מה שלא נאמר בשאר מלכיות. אלא הם הם הדברים. לגבי מלכות יון יש צורך בנתינה מיוחדת של שלטון בנוסף לעצם המלכות, כי מפאת עצמה היא משוללת שלטון. מה שאין כן בשאר מלכיות, שלטונם ממילא נכלל במלכותם, ואין צורך בנתינה נוספת של שלטון. והנה השלטון של מלכיות בבל ופרס נובע מצד הכח שלהם נפש וגוף, וכח זה שייך שיקיף את העולם, כפי שהוא חל גם על מקומו. מה שאין כן לגבי מלכות יון, שבעצם אינה שייכת לשלטון, ורק שניתן להם השלטון, על כך ביאר המהר"ל שמדת השכל מחייבת התפשטות זו, שלאחר שניתן לה שלטון, חל עליו משפט השכל, שאינו מוגבל כלל, ומגיע לכל מקום. וכשם שרק לגבי מלכות זו הודגש "ושלטן יהיב לה", כך בדיוק רק לגבי מלכות זו הודגש "די תשלט בכל ארעא". והרציתי את הדברים לפני הגרי"א וויינטרויב שליט"א, והוטבו בעיניו. ולפי זה מתבאר, שאמנם אף שאר מלכיות שלטו בכל העולם, אך התפשטות המלכות נתקיימה רק ביון. וכן אמרו חכמים ע"ז י. על מלכות יון "שש שנים מלכו בעילם, ואחר כך פשטה מלכותן בכל העולם כולו". וכן במלכות רומי אמרו יומא י. "עד שתפשוט מלכות רומי הרשעה בכל העולם כולו", אך כח זה ניתן לה מיון, וכמו שיתבאר. ודו"ק.

« תוספות על מגילה י׳ ע״ב:כ״ט תוספות על מגילה י״ב ע״א:י״ג »